אבעבועות רוח – Varicella
עריכה – ד"ר גלעד שרמן
מומחה ברפואת ילדים ובמחלות זיהומיות
היחידה למחלות זיהומיות בילדים, בי"ח לילדים ספרא, מרכז רפואי שיבא
המחלה נגרמת על ידי נגיף ה- Varicella zoster ממשפחת נגיפי ההרפס. המחלה מאופיינת בחום ופריחה שלפוחייתית מגרדת עם נגעים שנראים בשלבים שונים של התפתחות. המחלה גורמת לגרד מטריד, ולאבדן ימי עבודה להורים. בנוסף, עד 50% מהחולים יסבלו מסיבוך כלשהו:
- זיהום חיידקי משני של הנגעים העלול להתפתח לזיהום סוער ומסכן חיים
- דלקת ריאות
- דלקת המוח (אנצפליטיס)
- הפרעות בהליכה (אטקסיה)
- ירידה בספירת טסיות הדם (טרומבוציטופניה)
- דלקת פרקים (ארתריטיס)
- דלקת כבד (הפטיטיס)
מחוסנים עלולים להדבק ולחלות בוריצלה, אך יפתחו מחלה קלה יותר.
לפני עידן החיסון המחלה הובילה לכ-500 אשפוזים ול-1-2 מקרי תמותה מדי שנה בישראל.
לאחר סיום המחלה החריפה, הנגיף נשאר רדום בשורשי העצבים ועלול לעבור הפעלה מחדש (רה-אקטיבציה). הפעלה זו גורמת להופעת שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר) – פריחה שלפוחיתית כואבת ו/או מגרדת בפיזור עצבי תחושתי מסוים. לאחר חלוף הפריחה הזו עשויה להישאר תחושת כאב מקומית למשך שבועות-חודשים, השכיחה יותר במבוגרים
הדבקה של אישה במהלך ההיריון בטרימסטר ראשון-שני, עלולה לגרום להדבקה עוברית ולהוביל להפלה או נזק בלתי הפיך וקשה לעובר (מומי גפיים, פגיעה בעור, פגיעה עיינית ופגיעה מוחית). כמו כן הדבקה של אישה לראשונה סמוך ללידה (5 ימים לפני עד יומיים אחרי) עלול להוביל למחלה קשה מאד ביילוד עם אחוזי תמותה גבוהים.
המאכסן היחיד של הנגיף הינו האדם. מחלת האבעבועות מדבקת הרבה יותר משלבקת חוגרת ומרבית הנחשפים למחלה אשר אינם מחוסנים – ידבקו ויחלו. ההדבקה יכולה להיגרם ממגע ישיר עם הפרשות או שלפוחיות של חולה או דרך האוויר. הנגיף אינו מועבר בחלב אם. החולים מדבקים מיום-יומיים טרם הופעת הפריחה עד שכל הנגעים העוריים התכסו בגלד. תקופת הדגירה בין חשיפה להופעת תסמיני מחלה הינה 14-16 יום (טווח של 10-21 יום).
דרכי האבחנה של זיהום חריף:
- מציאת נוגדנים ייחודיים לנגיף מסוג IgM בדם החולה
- עליה של לפחות פי 4 ברמת נוגדנים ייחודיים לנגיף מסוג IgG.
- מציאת החומר התורשתי של הנגיף בשלפוחית עורית בבדיקת PCR – בדיקת הבחירה
טיפול אנטי-ויראלי (אציקלוביר = זובירקס) ניתן לאנשים שנמצאים בסיכון למחלה קשה. טיפול תומך כולל גזיזת ציפורניים (למניעת זיהום משני כתוצאה מגרד), רחיצה תדירה ומריחת קלמין להרגעת הגרד.
מי שנחשף לחולה אבעבועות, אינו מחוסן ויכול לקבל חיסון פעיל – מומלץ לחסנו (עדיף תוך 3 ימים מהחשיפה, אך ניתן תוך 5 ימים מהחשיפה). מי שאינו יכול לקבל את החיסון הפעיל ונמצא בקבוצת סיכון, מומלץ שיקבל את החיסון הסביל (תוך 10 ימים מהחשיפה, אך עדיף תוך 4 ימים).