במשך שנים השתוללה מגפת האבעבועות השחורות "small pox". מחלה זו הייתה קטלנית לרב, והשורדים המעטים סבלו מצלקות קשות.
כל מי שנדבק הושם בבידוד, ומי שנשלח לטפל בו היו חולבות, מכיוון שמסיבה לא ברורה הן היו מוגנות מפני המחלה…
החולבות באותה תקופה היו נדבקות מהפרות במחלה שלפוחיתית בידיהן.
מחלה זו כונתה "cow pox " (אבעבועות הפרות).
רופא אנגלי בשם ג'נר, הבין כי מחלה קלה זו , מגינה מפני המחלה הקשה יותר, ה "small pox ".
הוא החליט לקחת נוזל משלפוחית מידה של חולבת ולהזריקו לאחרים, להדביקם בכוונה במחלה הקלה' על מנת להגן מפני הקשה.
כפי שצפה, האנשים שהודבקו בנוזלי שלפוחיות הפרה לקו בגרסה קלה מאוד של מחלת האבעבועות השחורות והחלימו תוך זמן קצר.
פעולה מוצלחת זו שהתרחשה בשנת 1796 החלה את כל עידן החיסונים !
החיסון כנגד האבעבועות השחורות התפשט בהדרגה בכל העולם, ובזכותו המחלה מוגרה כליל.
כיום החיסון אינו ניתן יותר, כיוון שאין בו צורך.
ג'נר השתמש מבלי שידע זאת, ביכולת של מערכת החיסון ליצור זיכרון חיסוני לאורגניזם על ידי חשיפה לאורגניזם אחר.