החיסון למנינגוקוק

קיימים שלושה סוגים של החיסונים למנינגוקוק:
1. החיסון הפוליסכרידי, הוותיק יותר (MPSV4), אשר המכיל אנטיגנים קפסולריים פוליסכרידיים
של הזנים A, C, Y, W135.
החיסון הפוליסכרידי מגן אך ורק כנגד הזנים הכלולים בתוכו, אינו מקנה הגנה כנגד הזן היותר נפוץ בישראל (B), ואינו מספק הגנה צולבת בין הזנים השונים.
החיסון ניתן לילדים החל מגיל שנתיים ולמבוגרים כיון שמתחת לגיל שנתיים התגובה לאנטיגנים פוליסכרידיים לקויה.
2. תרכיב מצומד (conjugate) כנגד חיידק המנינגוקוקוס אשר הוכנס לאחרונה לסל החיסונים לקבוצות סיכון (שיפורטו בהמשך) עד גיל 55 שנה (מעבר לגיל הזה אין יתרון לחיסון המצומד על החיסון הפוליסכרידי). התרכיב המצומד כולל את ארבעת הזנים ( A , C, W135 ו Y ) המוצמדים לחלבון (רעלן הדיפטריה) ויוצר תגובה חיסונית טובה גם בתינוקות צעירים מגיל שנתיים. גם החיסון הזה אינו מקנה הגנה כנגד הזן B.
3. חיסון חלבוני כנגד הזן B:
סדרה של חיסונים החדשים יותר אשר בהבדל מהחיסונים הקודמים נותנים הגנה גם כנגד זיהום הנגרם על ידי זן B  של החיידק. החיסון מכיל מרכיב חלבוני ולא פוליסכרידי. במספר מדינות כמו אנגליה הוא ניתן לילדים עם סיכון יתר לתחלואה בחיידק. בישראל החיסון הזה עדיין לא נרשם.

אופן ומועדי מתן החיסון
החיסון הפוליסכרידי  (MPSV4), ניתן במנה בודדת.
התרכיב מוזרק מתחת לעור בזרוע באזור השריר התלת ראשי (אזור ה- triceps) וניתן להזריקו בו זמנית עם כל חיסון אחר או בכל רווח זמן ביניהם.
יש לשקול מתן חיסון חוזר במקרים שבהם צפויה חשיפה חוזרת (למשל מטיילים למדינות בהם המחלה היא היפראנדמית) או מתמשכת (למשל עובדי מעבדה מיקרוביולוגית).

בילדים צעירים מגיל 4 שנים משך החסינות הינו כ-3 שנים, בעוד שמעל גיל 4 שנים משך החסינות הינו כ-5 שנים.

פוליסכריד A ידוע כאימונוגני החל מגיל 3 חודשים. כאשר יש הוריה למתן החיסון לילדים מתחת לגיל שנתיים ניתן לתת את החיסון החל מגיל 3 חודשים ב- 2 מנות במרווח של 3 חודשים ביניהן.

החיסון המצומד (MCV4ׂ)

ניתן בזריקה לשריר.
מצופה שהחיסון המצומד יקנה הגנה ממושכת יותר מזו של החיסון הפוליסכרידי, יקטין את נשאות החיידק בלוע ובאופן כזה יקנה גם הגנת עדר (בדומה לחיסון המצומד לפנאומוקוק והחיסון להמופילוס אינפלואנזה B).
בארה"ב החיסון המצומד החליף את החיסון הפוליסכרידי והוא ניתן כיום כחיסון שיגרה לכל הילדים בגילאי 11-12 שנים וחיסון דחף בגיל 16 שנים, וזאת בנוסף למתן החיסון לקבוצות הסיכון.
בתינוקות מקבוצות הסיכון ניתנת במקומות שונים בעולם סדרת החיסונים הראשונית של החיסון המצומד בגילאים 2, 4, 6, ו- 12 חודשים.
החיסון המצומד הקיים בארץ ( NIMENRIX) רשום בשלב זה רק לילדים מגיל שנה ואילך.

המלצות לחיסון בתרכיב למנינגוקוק:

 התרכיב ניתן בהתוויות ספציפיות בלבד ואינו מומלץ לחיסון שגרתי של ילדים ומבוגרים.
ההתוויות למתן כוללת את הקבוצות הבאות בסיכון (לפני חשיפה):

  1. העדר טחול – חולים עם חסר טחול מולד, אחרי כריתת טחול או הפרעות בתפקוד הטחול. מומלץ במידת האפשר מתן חיסון כ-10-14 ימים לפני כריתת הטחול.
  2. חסר חיסוני כגון ליקויים במערכת המשלים כגון חסר ב-properdin, Factor D, חסר של מרכיבי המשלים המאוחרים C 5-9 או C3 וגם ליקויים חיסוניים אחרים כגון HIV.
  3. היוצאים לאזורים בהם המחלה היא היפר אנדמית (בהתאם להנחיות משרד הבריאות ליוצאים לחו"ל) או עולים חדשים שהגיעו ארצה לישראל מהמדינות הנ"ל.
  4. עובדי מעבדה מיקרוביולוגית העשויים לבוא במגע עם החיידק.

מתן החיסון במסגרת פיקוח על התפרצות
יש לזכור שהחיסון אינו מהווה תחליף לטיפול אנטיביוטי שניתן למגעים ההדוקים.  יש להתחיל במתן החיסון סמוך ככל שניתן לקבלת המידע על הזן מחולל המחלה באירוע ההתפרצות.

החיסון מומלץ למתן למגעים שקיבלו טיפול תרופתי מונע ושמצויים בקבוצות אוכלוסיות סגורות או סגורות למחצה כגון מעון, גן ילדים, בית ספר, קייטנה, פנימיה או בישובים קטנים (כגון קיבוץ, מושב, כפר) ועל פי המלצות משרד הבריאות.

תופעות לוואי  כוללות בעיקר (עד 50% מהמקרים) תגובות מקומיות באזור ההזרקה ונמשכות לרוב יום – יומיים. יתכנו גם תופעות כלליות כגון כאבי ראש, אי שקט, עייפות, כאבי שרירים בשבוע הראשון לאחר החיסון. במרבית המקרים מדובר בתופעות קלות
עליית חום בשבוע הראשון לאחר החיסון תיתכן בעד 3% מהמקרים.

הוראות נגד
אין הוראות נגד מיוחדות מלבד הוראות הנגד הכלליות למתן חיסונים
ניתן לחסן בהריון כאשר יש סיכון גבוה לתחלואה בחיידק המנינגוקוק.
בילדים שמתחילים את החיסון לאחר גיל 18 חודש החיסון ניתן בשתי מנות בהפרש של שלושה חדשים לפחות ביניהם.

תופעות הלוואי של החיסון המצומד דומות לאלו של החיסון הפוליסכרידי.
בארה"ב בסוף שנת 2008 דווח על חשד להופעת תסמונת Guillain-Barré Syndrome) GBS) תוך חודש מקבלת החיסון המצומד. כיון שמדובר בתסמונת נדירה ששכיחותה המדויקת באוכלוסיה הכללית אינה ידועה קשה לדעת אם ישנו קשר סיבתי בין התסמונת לחיסון. בנוסף, לא ידוע אם החיסון המצומד מעלה את הסיכון להתלקחות חוזרת של GBS  במי שסבל בעבר מ Guillain-Barré Syndrome.

להרחבה
קישור לתדריך החיסונים של משרד הבריאות – מתן תרכיב מצומד למנינגוקוק
על המחלה והחיסון למנינגוקוק ב- Pink book מטעם אתר החיסונים של הֹ-CDC