חיסון לאבעבועות רוח

עריכה – ד"ר גלעד שרמן
מומחה ברפואת ילדים ובמחלות זיהומיות
היחידה למחלות זיהומיות בילדים, בי"ח לילדים ספרא, מרכז רפואי שיבא

התרכיב מכיל זן חי ומוחלש (Oka) של נגיף אבעבועות הרוח שהוכן בתרבית תאים דיפלואידים של בן אדם. בישראל רשומים שלושה תרכיבים נגד אבעבועות רוח:

1. תרכיב נגד אבעבועות רוח בלבד בשם Varilrix שמיועד לבני שנה ומעלה.
2. תרכיב משולב נגד חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח בשם Priorix-Tetra שניתן לשימוש החל מגיל שנה ועד 12 שנים.
3. תרכיב משולב נגד חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח בשם  ProQuadשניתן לשימוש החל מגיל שנה ועד 12 שנים.

החיסון מכיל חומרים לא פעילים, ביניהם ג'לטין ונאומיצין.

אופן ומועדי המתן (ראה טבלת החיסונים בישראל)
מנה אחת של התרכיב כוללת 0.5 מ"ל וניתנת בהזרקה תת-עורית.
יעילות החיסון לאחר מנה אחת היא כ-85% במניעת המחלה וכ-98% כנגד מחלה קשה. לאחר 2 מנות ישנה הגנה של כ-92% עם תגובה חיסונית הקרובה ל-100%. במקרים בהם מופיעה מחלת האבעבועות במטופל מחוסן, התמונה הקלינית היא של מחלה קלה עם מספר קטן של נגעים וחום סיסטמי נמוך.
החל מספטמבר 2008 החיסון לאבעבועות רוח נכלל בשגרת החיסונים של גיל הילדות וניתן יחד  עם החיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת בשתי מנות בגיל שנה ובכיתה א', בעקבות מחקרים שהצביעו על ירידת מועילות מנת חיסון בודדת בזמן התפרצות של מחלת האבעבועות, דעיכת החיסון עם השנים והגדלת מועילות החיסון בעקבות מתן 2 מנות. מהניסיון הקליני שנצבר עד כה נראה כי ההגנה הנרכשת בעקבות שתי מנות החיסון היא לטווח ארוך של לפחות 10 שנים וכנראה לכל החיים.
בילדים שלא הספיקו להשלים את שתי המנות הנחוצות במסגרת חיסוני השגרה מומלץ להשלים 2 מנות חיסון במסגרת קופת חולים בהפרש של 4 שבועות לפחות בין המנות.
אם המנה הראשונה של החיסון ניתנה לפני גיל שנה, אין לספור מנה זו כתקפה ומומלץ לתת שתי מנות נוספות החל מגיל 12-15 חודש.
אין צורך במתן מנה שניה של החיסון לילדים שחוסנו פעם אחת ואח"כ חלו במחלה. עם זאת, לא נגרם נזק ממתן חיסון כנגד אבעבועות רוח לילדים מחוסנים לאבעבועות (שחלו בעבר באבעבועות רוח או שהשלימו 2 מנות חיסון כנגד אבעבועות רוח).
ניתן לתת את תרכיב הוריצלה בו -זמנית עם תרכיבים חיים-מוחלשים אחרים במקומות הזרקה נפרדים בגוף. במידה ולא ניתנו יחדיו, יש לשמור על רווח זמן של 4 שבועות לפחות בין מתן תרכיבים הוריצלה ומתן תרכיבים חיים מוחלשים אחרים (מלבד תרכיבים פומיים). אין צורך ברווח זמן בין תרכיבי הוריצלה ותרכיבים מומתים.
אין לתת אציקלוביר, ואלאציקלוביר או פמציקלוביר עד 3 שבועות לאחר מתן החיסון, בשל הרגישות של הוירוס המוחלש בחיסון לתרופות אלו

תופעות לוואי
במתן תרכיב Varilrix – רוב התופעות קלות. בעד 10% מהמחוסנים מופיעים אודם, רגישות או נפיחות במקום ההזרקה. בימים 5-26 לאחר החיסון יכולה להופיע פריחה מקומית (נגעים בודדים לרוב מקולופפולרים) ב-1-3% מהילדים, ופריחה מפושטת דמוית וריצלה ב-3-5% נוספים. עליית חום קלה (עד 39) יכולה להופיע ב-1-10% מהמקרים אך חום גבוה ותסמינים דמוי שפעת נדירים יותר ומופיעים בעד 1% מהמקרים. תגובות אחרות כגון תגובות אלרגיות, התכווצויות, אטקסיה צרבלרית והרפס זוסטר הן נדירות ביותר. חשוב לציין כי שכיחות זוסטר בעקבות החיסון היא נמוכה יותר בילדים מחוסנים מאשר בילדים שחלו באבעבועות רוח.

מתן תרכיב המשולב עם החיסונים לחצבת, חזרת ואדמת (MMRV) מאופיין בתופעות לוואי דומות לחיסון ה-MMR מלבד:

1. שיעור מוגבר של חום – 22% במתן התרכיב המשולב MMRV לעומת 15% במתן נפרד של תרכיב הוריצלה וחיסון MMR, לאחר מנת החיסון הראשונה. לאחר המנה השנייה בילדים בגילאי 4-6 שנים אין הבדל בשיעור החום
2. שיעור מעט מוגבר של פרכוסי חום – מקרה אחד נוסף לכל 2300-2600 ילדים המקבלים את מנת החיסון הראשונה של MMRV. לאחר המנה השנייה בילדים בגילאי 4-6 שנים אין הבדל בשיעור פרכוסי החום

הוראות נגד ואזהרות (בנוסף להוראות הנגד הכלליות למתן חיסונים)

1. מחלת חום חדה – יש לדחות את החיסון עד להחלמה. מחלה קלה ללא חום, התקררות, דלקת אוזניים או שלשולים אינה סיבה לדחיית החיסון.
2. תופעות אלרגיות – אינן שכיחות וברובן הן קלות וחולפות. הן מבטאות תגובה למרכיבים כמו ג'לטין או ניאומיצין. תגובה אנפילקטית היא נדירה. יש להימע ממתן החיסון אם ידוע על רגישות יתר אנפילקטית לאחד ממרכיבי החיסון. 
3. טרומבוציטופניה – המלצת משרד הבריאות בארץ הינה להימנע ממתן מנה נוספת של חיסון MMRV במקרים שבהם הטרומבוציטופניה הופיעה בטווח של חודשיים לאחר החיסון. לילדים עם עבר של טרומבוציטופניה מכל סיבה שהיא יש סיכון מוגבר להופעת הסיבוך הזה ולכן יש לשקול את הסיכון-תועלת בילדים אלו. אזהרה זו אינה תקפה למתן חיסון וריצלה בלבד.
4. הריון – אין לתת חיסון וריצלה לנשים הרות ומומלץ להימנע מלהרות חודש אחד אחרי קבלת החיסון. לא תוארו עד היום מקרי וריצלה מולדת בתינוקות לנשים אשר חוסנו במהלך הריונן. עם זאת, אין צורך להזהיר אישה להמנע מהריון לאחר קבלת החיסון, אין מניעה לחסן בני משפחה של אישה הרה ואם במקרה התרכיב ניתן לאישה הרה אין הצדקה לשקול הפסקת הריון.
5. מתן לאחרונה של תרכיב המכיל אימונוגלובולינים או עירוי דם ומוצריו – יש לדחות מתן חסיון וריצלה לתקופה של 3-11 חודשים (ראה טבלה בעמוד 3 בתדריך החיסונים). במידת האפשר יש לתת את החיסון לפחות שבועיים לפני מתן אימונוגלובולינים או עירוי דם ומוצריו.
6. חסר חיסוני – סיפור משפחתי של חסר חיסוני מצריך ברור המצב החיסוני אצל המועמד לחיסון. כעיקרון, אין לתת את החיסון לחולים עם חסר חיסוני חמור. אולם, למרות שמדובר בחיסון חי, החיסון נוסה בהצלחה בקבוצות מסוימות של חולים עם חסר חיסוני כולל ילדים לויקמיים בזמן הפוגה, חולים עם חסר חיסוני הומורלי ונשאים של HIV ללא דיכוי חיסוני חמור וללא סימנים קליניים. ניתן לחסן ילדים נשאי HIV ששיעור CD4+T lymphocyte הוא גבוה מ15% או נשאים מתבגרים ומבוגרים שמספר תאי ה-CD4 אצלם גבוה מ- 200. ראו פירוט בהנחיות בחיסון במצבים מיוחדים
7. העברה לסביבה – העברה של הנגיף המוחלש ממחוסן בריא לסביבה תועדה אך היא נדירה ביותר. ההמלצה כיום הינה לחסן בני משפחה המתגוררים עם אנשים הסובלים מדיכוי חיסוני על מנת להגן על הילדים מדוכאי החיסון. עם זאת, לאנשים השייכים לקבוצות הסיכון (מדוכאי חיסון, נשים הרות שלא חלו בעבר באבעבועות וילודים של אימהות שלא חלו בעבר) מומלץ להימנע ממגע הדוק עם מקבלי החיסון שפיתחו פריחה בעקבות החיסון למשך תקופת הימצאות הפריחה.
8. טיפול באספירין לאחר קבלת החיסון – על פי המלצות היצרן יש להפסיק את מתן האספירין למשך 6 שבועות ממתן החיסון בכדי למנוע סיבוך של הופעת התסמונת ע"ש Reye. יש לזכור כי עד כה לא דווח על מקרים של הופעת התסמונת בעקבות החיסון כך שעל הקלינאי לשקול היטב את היחס סיכון – תועלת במתן החיסון למטופל באספירין כנגד האפשרות להפסיק זמנית את התרופה או להימנע ממתן החיסון.
9. ילדים עם רקע של פרכוסי חום – יש להדריך את ההורים לעקוב אחר עלית חום לצורך מתן טיפול אנטיפירטי מתאים.

חיסון לאחר חשיפה:

• חיסון פעיל – ניתן לתת את החיסון בניסיון למנוע או למתן את המחלה, עדיף בתוך 72 שעות, אך ניתן גם עד 5 ימים מהחשיפה. מנה שניה של החיסון צריכה להינתן לפי שגרת החיסונים או לפחות 4 שבועות לאחר המנה הראשונה. מתן החיסון בתקופת הדגירה של המחלה או בשלב הפרודרומלי אינו מגביר את הסיכון לתופעות לוואי מהחיסון
• חיסון סביל (VZIG, Varicella Zoster Immunoglobulin) – יינתן עד 96 שעות לאחר חשיפה (ולכל היותר עד 10 ימים), למגעים עלילים ללא תולדות של אבעבועות רוח או שלבקת חוגרת בעבר או ללא קבלת 2 מנות חיסון בעבר, עם הוריות נגד למתן חיסון פעיל או לאנשים עם סיכון מוגבר למחלה קשה עם סיבוכים.

החיסון הסביל מומלץ למגעים הבאים:

1. אנשים עם דיכוי מולד או נרכש במערכת החיסון
2. ילודים אשר אימותיהם חלו באבעבועות רוח 5 ימי לפני הלידה או תוך 48 שעות לאחר הלידה
3. פגים שנולדו לפני שבוע הריון 28 או במשקל פחות מ-1000 גרם ועדיין מאושפזים גם אם אימהותיהם חלו באבעבועות רוח
4. פגים שנולדו לאחר שבוע הריון 28 רק אם אמהותיהם לא חלו באבעבועות רוח בעבר
5. נשים בהריון

הערות לגבי החיסון הסביל:

1. חולים שמקבלים באופן שוטף IVIG במינון 400 מ"ג/ק"ג לא זקוקים ל-VZIG לאחר חשיפה אם המנה האחרונה נתנה ב-3 שבועות האחרונים
2. ניתן לחסן בתרכיבים מומתים בו זמנית ובכל עת לפני מתן VZIG או אחריו
3. לאחר מתן VZIG יש לדחות ב-3 חודשים לפחות חיסון MMRV או כל אחד ממרכיביו, ואם חיסון ניתן יש לחזור עליו לאחר 3 חודשים

להרחבה
קישור לתדריך החיסונים של משרד הבריאות
על המחלה והחיסון קישור ל-Pink Book מטעם אתר החיסונים של ה-CDC